תעזבו הכל ותיקחו פופקורן - הפודקאסט אני מתכוון

אתם בוודאי אוהבים ורוצים ללמוד ולהתפתח, לדעת איך אפשר לקבל עוד קצת edge בעולם הזה ולהגשים את השאיפות האישיות שלכם. אז השבוע נפלה עלי התובנה למה אני חושב שכל הורה, מורה ובעצם לכל אחד מומלץ להקשיב לפודקאסט "פופקורן" של ליאור פרנקל.

[אזהרה: פופקורן זה דבר ממכר ואני וליאור פרנקל לא מכירים, אני לא מרוויח כלום מלקדם את הפודקאסט]

 

אורית דולב – את אשמה

סתם..

טוב.

אולי קצת..

 

שמעתי את פרק 49 של פופקורן.. רגע, תחשבו על זה, כל שבוע יוצא פרק, מה שאומר שמדובר ב-49 שבועות של הפקה, מרשים ביותר.

 

אוקיי.. אז שמעתי את פרק 49 שבו ליאור מראיין את אורית דולב שהיא בת 29 אבל כבר הספיקה לא להתקבל לשנקר אבל לעבוד בסטודיו לעיצוב בסיליקון וואלי ולעצב מוצרים שעד היום נמכרים באפל, לחזור לארץ כדי ללמוד כשכולם, כולל המרצים שלה, אמרו לה: "למה לך ללמוד בכלל?!".

 

הקשבתי לה ומצד אחד אמרתי:

"וואו איזו דרך מגניבה היא עברה בחיים".

מצד שני אמרתי:

"פאק.. למה אני לא השתחררתי בגיל 21, יצאתי לעבוד בחו"ל והיום אני כבר עם מוניטין מטורף בתחום שאני רוצה לעסוק בו?".

עצור סוסים – אני מבסוט מהחיים שלי, אני מרוצה מההחלטות שלי ולא מצטער עליהם.

אבל.. לעיתים מכננת בנו המחשבה מה אם...

 

 

אני בתהליך של De-schooling

לאחרונה אני עושה לעצמי תהליך של De-schooling, אני מנסה לבטל את המוסכמות שלמדתי במהלך החיים שלי להצלחה בחיים (תעודת בגרות, תואר, עבודה ושאנשים מבוגרים חכמים מצעירים) ולהבין שאפשר לעשות דברים קצת אחר.

זה קשה, הדברים שלימדו אותנו בחיים על החשיבות של תואר, על כך שמבוגרים ואלו "שהצליחו" יודעים יותר זה דבר שקשה להתנער ממנו. היום כבר פיתחתי מנגנון לסינון רעשים, כל מי שאני מתייעץ איתו או סתם מדבר איתו וחלק גדול מהשיחה מתנהל על כך שהוא "היה ככה.. וראה ככה.. ועשה ככה.. ותאמין לי.." אני מבין שיש סיכוי טוב, שלמרות שהוא עשה הרבה דברים בחיים שלו, כנראה זה כבר לא רלוונטי להיום.

אלא כן..

הוא או היא מצליחים להביא טיעון טוב ומשכנע שלא מבוסס על כך שהם מאוד חכמים ויפים ללמה כדאי לעשות ככה או אחרת.

מספיק Deschooling לפוסט אחד ונחזור לנושא.

נעבור לכותרת החלופית (יותר נכון המקורית) של הפוסט הזה:

 

למה כל מורה והורה צריכים להקשיב לפופקורן

 

#1 בגלל התפקיד של מורים והורים

התפקיד שלנו הוא להכין את הדור הצעיר להצלחה בעתיד. אנחנו רגילים לסיפור הרגיל: תוציא תעודת בגרות => תלמד תואר טוב => תקבל עבודה =>$$$

 

אבל החיים מלמדים אותנו דברים קצת אחרת. תואר הוא כבר לא ערובה לפרנסה ובעצם רוב האנשים לא נדרשו אף פעם להציג את התואר שלהם או עסקו בתחום שאותו הם למדו.

 

בפופקורן תשמעו איך העולם החדש עובד באמת, תכירו את ההצלחות של דור המילניאז, איך אנשים מצליחים לבנות לעצמם את הסולם האישי שלהם (ביטוי של ליאור לא שלי..) ולהיות מאושרים ומצליחים (לא ניכנס לזה שהצלחה זה דבר סובייקטיבי וכו'..).

 

אורית לדוגמא, הלכה נגד "מסלול החיים הרגיל", היא הגיעה להצלחה מטורפת בלי שום תואר אקדמי וניסיון אדיר בתחום ורק אחרי זה הלכה ללמוד וגם זה בגלל שהיא הרגישה שמתחשק לה ולא בשביל לקבל עבודה לאחר מכן.

 

אז למה מספרים לנו סיפור אחר? זו ההזדמנות שלכם לספר לילדים סיפור אחר. 

המורה שלי בכיתה ח' רחל כהן תמכה בי ברגעים קשים בהם לא הצלחתי בלימודים ואמרה לי: "ניב, אל תדאג אתה תסדר בחיים" וזה עשה המון עבורי. 

 

#2 כל אחד צריך גיבור  

ילד במשפחה דלת אמצעים שהמצאתי כרגע הלך לקנות אוכל למשפחה וחזר עם חצי כיכר לחם ופרח. אבא שלו כעס מאוד ושאל אותו:

"מה חשבת לעצמך?" כולו נפוח בעצבים.

הילד נשם עמוק וענה: "קניתי לנו לחם כדי שיהיה לנו איך לחיות וקניתי לנו פרח שתהיה סיבה לחיות".

 

ככה גם החיים, בלי השראה, בלי אנרגיה, בלי משהו לחיות עבורו ולשאוף עבורו אין ממש סיבה לקום בבוקר, ככה גם שרוצים לקדם את עצמנו, במיוחד שאנחנו לא בטוחים אם זה אפשרי ואיך עושים את זה, לדעת שמישהו היה שם קודם לפני "זה לא משנה..."

(איזכור קצר לשיר "אני ואתה נשנה את העולם" וחזרנו..)

אז לדעת שמישהו היה שם לפני עוזר ובגלל שמדובר בחבר'ה ישראלים ולאו דווקא מפורסמים או סנובים 

תיצרו איתם קשר, תלמדו מהם ותעזרו בהם לבנות את הסולם שלכם.

 

קחו לדוגמא את תובל רוזנווסר (פרק 15#) שהוא במקרה דוקטורנט להיסטוריה שפיתח את מיזם think&drink שנותן לכם הזדמנות ללכת לשמוע הרצאות מעולות בברים. 

מה הקשר בין היסטוריה למיזם שלו? אין קשר. מדהים.

 

 

#3 זו אחלה דרך ללמוד, להתפתח ולנצל את זמן הנסיעה ברכב

לא שאלתי אפילו אם אתם יודעים מה זה פודקאסט..  אז זה כמו תוכנית רדיו שלא משודרת ברדיו.

אתם בוחרים את הנושא שאתם רוצים לשמוע עליו, בן אם זה קריירה בעולם החדש או היסטוריה, אתם בוחרים מתי אתם שומעים אותו ולכמה זמן.

אני מקשיב לפופקורן בכל נסיעה שלי ברכב, לפעמים זה 10 ד' ולעמים 40 ד', לא משנה כמה זמן אני כמעט 

בכל יום מוצא את עצמי בערך שעה על הכביש לפחות במצטבר, אחלה דרך לנצל את הזמן המיותר הזה שאנחנו יושבים ברכב מחכים להגיע מנקודה A לנקודה B.

 

 

הייתי שם ואני יודע את הדרך החוצה

 

בחור אחד נפל לבור, התחיל לצעוק "הצילו! תעזרו לי".

עבר רופא, רשם מרשם והוראות טיפול וזרק לתוך הבור והלך.

עבר רבי, רשם תפילה, זרק לבור והלך.

עבר חבר שלו שי וקפץ פנימה לתוך הבור.

"מה אתה עשה? עכשיו שנינו תקועים כאן!"

"כן, אבל אני הייתי כאן ואני יודע את הדרך החוצה".

 

כולנו חלק מהמציאות הזו שמשתנה במהירות, שבא דברים שהיו תקפים עשרות שנים נמחקים בהינף אצבע, עולם שבו האיש השני הכי עשיר בעולם (גייטס) והאיש השמיני הכי עשיר בעולם (צוקרברג) הם חסרי השכלה פורמלית ובכל זאת הסתדרו.

 

בואו ללמוד כמו שלומדים במאה ה-21, בואו ללמוד מאלו שעשו ועושים את זה, שבו ותשמעו קצת פופקורן.

 

בריאות ואושר

Share on Facebook
Please reload

קריאה מומלצת בשבילך:

אמל"ק: מה המתכון לפיתוח מיומנויות? מה זו סקרנות? איך היא באה לידי ביטוי ב...

אמל"ק: מהזה בכלל מיומנוית? למה זה חשוב? מה אומר דוח שוק העבודה האחרון? ול...

זה לא ייאמן אבל השנה מגיעה לסופה.. 

איתה המחשבות, תעודות, תכנונים לחופש (ל...

במציאות של ימנו, בעומס המידע והמשימות אני כל הזמן מחפש דברים להיות יותראפ...

Please reload

ליצירת קשר לחצו כאן

© כל הזכויות שמורות לפרסונה, בנינו את האתר לבד אז תגנבו מאחרים..

מאז שנת 2017, כמו וויסקי טוב אנחנו משתבחים עם השנים ;)