איך מפתחים מיומנויות והפעם.. סקרנות

אמל"ק: מה המתכון לפיתוח מיומנויות? מה זו סקרנות? איך היא באה לידי ביטוי בכיתה? מה זה תרגיל הראשים המסתובבים? (ולא.. זה לא מסרט אימה..)

 

בפוסט הקודם דיברתי על החשיבות של לימוד מיומנויות במציאות של ימינו ולאחר  ההתעניינות שלכם החלטתי לצאת בסדרה של פוסטים כדי לעסוק בכלים פרקטיים ללימוד מיומנויות בכיתה. 

 

זוכרים שאמרנו ש- כישרון * מאמץ = מיומנות 

אין מתכון קסמים שאיתו מלמדים מיומנות כזו או אחרת, זה לא משהו שקורה בגלל פעילות כזו או אחרת.

 

אבל לאילו מכם שרוצים להתחיל ולא בדיוק יודעים מאיפה החלטתי לכתוב לכם את ה-

"המתכון לפיתוח מיומנויות".

 

 

 

 

הפעם בחרתי בפיתוח סקרנות, אבל לפני זה סיפור קצר:

ילד אחד הולך עם אבא שלו ופתאום מחליט לשאול אותו: "אבא, למה השמים כחולים?"

אבא: "וואלה בני.. אני לא יודע".

הם ממשיכים ללכת והבן שואל עוד שאלה: "אבא, למה לגמל יש דבשות?"

אבא: "וואלה בני.. אני לא יודע".

אחרי כמה רגעים הבן שואל עוד פעם: "אבא.. למה לפרחים יש עלי כותרת?"

אבא: "וואלה בני.. אני לא יודע".

"אבא.." אמר הבן. "אני מקווה שאני לא מציק לך עם כל השאלות שלי.."

והאבא ענה מיד: "מה פתאום בני, אם לא תשאל איך תדע?".

 

 

יאללה נלך למתכון! 

 

שלב ראשון בוחרים את המיומנות:

מהי המיומנות שאנחנו רוצים לעזור לילדים לפתח?

בפוסט הזה בחרנו במיומנות: "סקרנות"

 

באופן מעניין המון אנשים וארגונים חושבים שזו מיומנות חשובה לפתח במיוחד אצל ילדים. כאשר דיברתי בפודקאסט עם כפיר דמרי מ-SpaceIL (אלו שהטיסו את החללית בראשית לירח) אז הוא טוען שסקרנות היא המניע העיקרי לעשיה שלו בחיים ולדעתו זה מניע מרכזי ללמידה.

 

שלב שני - למה חשוב ללמד סקרנות?

 

בשלב זה נבחר את הסיבות שבגללן אנחנו חושבים שהמיומנות הזו חשובה, גם כדי שאנחנו נבין טוב יותר למה אנחנו בוחרים לפתח אותה וגם כדי לתווך ולהסביר לתלמידים.

 

לפי הדוח של הפורום הכלכלי העולמי (2015) בנושא מיומנויות חברתיות-רגשיות, "סקרנות" היא מיומנות שבאה לשרת את המטרה "איך תלמידים ניגשים לסביבה משתנה". 

 

אנחנו מבינים שהסביבה והמציאות משתנה, דיברנו על זה גם בפוסט הקודם ונתון מוכר מאותו דוח טוען ש-: "65% מהתלמידים שמתחילים היום ביה"ס ילמדו בעבודות שלא קיימות".

 

לכן היכולת של תלמידים לגשת לסביבה משתנה היא קריטית עבורם במציאות המתהווה. 

 

 

אז, למה סקרנות חשובה?

  • המציאות משתנה וסקרנות עוזרת לנו להמשיך לגלות.

  • הסקרנות מעודדות אותנו להתנסות וללמוד דברים חדשים.

  • הסקרנות הופכת התמודדות עם דברים חדשים ליותר כיפית ומרגשת.

  • הסקרנות מעודדת פעילות בתהליכי למידה.

 

שלב שלישי - מה אני מצפה שיקרה?

 זה מאוד נחמד לרשום את הסיבות והמחשבות ולקבוע מיומנות אבל איך זה הולך להיראות בשטח? איך העובדה שתלמיד/ה מגלים או לא מגלים סקרנות תבוא לידי ביטוי ותעזור לי לשים לב לזה?

 

פיתוח סקרנות - מה אני מצפה שיקרה

  • התלמיד.ה מרא.ה התלהבות בלמידה ו/או התנסות בדברים חדשים.

  • התלמיד.ה שואל.ת שאלות שמפתחות את הלמידה שלהן ומעמיקה בתוכן.

  • התלמיד.ה שואלים יותר שאלות מבדרך כלל. 

  • ועוד...

 

שלב רביעי - עצבו חווית למידה שתתמוך במיומנות

 

אם אני מצפה שתלמידים יראו התלהבות בלמידה כדאי שהשיעורים יגעו בתחומים בחיי היום-יום שלהם, בשיחה שעשיתי עם חנן יניב דיברנו על הלמידה מתוך צורך אותנטי, זה יכול להיות מחובר למשהו מחיי הילדים או אתגר שאנחנו שמים לילדים שיעיר את עיניהם.

 

למען הסר ספק, לפתור 10 תרגילי חיבור על דף בחשבון זה לא אתגר מסקרן לרוב הילדים, לעומת זאת חידה או חדר בריחה שכדי לפתור את השלבים צריך לענות על תרגילים בנושא כלשהו יכולים להעיר את הילדים יותר, זה יכול להיות אפילו משהו פשוט יותר, אני אתן דוגמא:

 

בשיעורים שלנו בפרסונה כל שיעור נפתח בחלק שאנו קוראים לו: לעורר ולסקרן. לא משנה מה נושא השיעור, אנחנו תמיד נפתח אותו בקטע מעורר ומסקרן, משהו שמושך את תשומת הלב, שיפתח שאלות ומחשבות אצל התלמידים.

 

חשבו על השיעור הבא שלכם, מה אתם יכולים להוסיף כדי לעורר את התלמידים?

 

לדוגמא תרגיל של זיכרון ויזואלי, התמונה הבאה דיי נפוצה במצגות של מורים להיסטוריה בכיתה ו': 

 

 

 

 

כנסו לכיתה, הציגו את התמונה הזו לכמה שניות ואז הסתירו אותה ושאלו:

  • כמה כידונים היו בתמונה?

  • לאילו דמויות היו קסדות? 

  • אילו דמויות לבשו בגדים בצבע סגול?

  • ועוד..

אפשר לשאול שאלות נוספות או שונות, להסתיר מפעם לפעם ולשאול שאלות נוספות.

 

כאשר התמונה גלויה אפשר לספר לתלמידים שהתמונה הזו מציגה אלים שונים במיתולוגיה היוונית, איזה אל לדעתכם אחראי על מה? זה מעורר את הסקרנות של התלמידים, הם מנסים לחשוב ולהסיק מתוך התמונה על מה אחראי כל אל. 

 

אתם לא חייבים לדעת את התשובות (לחצו כאן לתשובות), זו לא הנקודה. הנקודה היא לעורר את הסקרנות כדי שבהמשך הם ירצו ללמוד, לקרוא ולשמוע על המיתולוגיה. 
 

כמובן שאפשר לעשות דבר דומה במקצועות נוספים ועם תמונות אחרות.

 

תבלינים -  תביא עוד קצת רעיונות..

אז ככה.. לדעתי ישנם שלושה דברים המניעים את הסקרנות בצורה עוצמתית: חיבור לעולם האמיתי, חיבור לבעיה או אתגר ועשיה בידיים. הבאתי כמה דוגמאות מומלצות.

 

  • הפרויקט של האריס ברודיק - פרויקט כתיבה סביב סופר "שנעלם" ומסע כתיבה שלם שיוצרים עם הילדים סביב ההיעלמות שלו. דיברתי על כך עם ליאת שמרלינג מאיר בפרק בפודקאסט, אתם גם יכולים לקרוא בבלוג שלה את כל הפרטים איך ליצור זאת בעצמכם.

  • תנו להם להרגיש את זה בידיים - עולם המייקרים מזמין אותנו למרחבי עשייה רבים שבהם אנחנו פועלים ופותרים אתגרים בעזרת הידיים, לא חייבים מדפסת תלת מימד, אפשר להתחיל עם קרטון ודבק, דיברתי על זה עם טל בן יוסף בהרחבה איך אפשר ליצור חדר מייקרים בשקל תשעים.

  • חיבור לעולם האמיתי -  ביה"ס לרוב מנותק מהעולם האמיתי, הוא נוגע בידע ש"צריך" ללמוד ודברים "שצריך" לעשות בתקווה לעתיד טוב יותר. אבל ככל שנחבר את הידע הנלמד יותר לעולם האמיתי ולצרכים אמיתיים כך הילדים יתחברו. פרופ' חנן יניב מציע כמה רעיונות לאיך אפשר ליצור למידה ואף בית-ספר שהוא הרפתקני ומעודד מתוך צורך אותנטי ולא כי צריך.

 

שלב חמישי - להעריך ולתגמל סקרנות

בשלב הזה אנחנו רוצים לראות שזה קורה בשטח, האם מה שרצינו שיקרה באמת קורה? וכיצד אנחנו נתגמל את התלמידים שמבינים את הערך של סקרנות.

 

אנחנו מחפשים את ההתנהגויות שציפינו שיקרו בשלב השלישי בשטח. האם התלמידים שואלים יותר שאלות העמקה כמו: "אז מה יקרה אם.." בניגוד לשאלות הבנה שטוחות כמו: "לא הבנתי.. תחזרי שוב..". אם ילד.ה מראה את אחד הפרמטרים של הסקרנות אנחנו נציין זאת, לדוגמא: "זו שאלה שמונעת מתוך סקרנות" או "רואים שאתה נהנה ללמוד דברים חדשים". 

 

אפשר לבדוק את הסקרנות והערנות של התלמידים בשלב של שיח יותר פורמלי עם הכיתה דרל "בדיקת הראשים המסתובבים". 

 

בשלב של הקנייה פרונטלית או שיחה עם הכיתה אני אוהב לבדוק האם התלמידים מתלהבים מהלמידה בכיתה ושמחים לאתגר החדש, אני הולך לסוף הכיתה ומנסה לראות כמה ראשים הסתובבו אלי, אם הסתובבו מעט ראשים אני מנסה לשנות משהו במהלך השיעור כדי לעורר את הסקרנות שלהם.

 

 

אפשר ומומלץ לתת הערכה מעצבת אישית, לשים לב להתנהלות של התלמידים, לציין בפניהם דוגמאות למקרים בהם הם הציגו את המיומנות ומקרים בהם הם לא הציגו את המיומנות ולתת להם הערכה בע"פ או בכתב על הדרך שבה הם פעלו לאור המיומנות.

 

אשמח לשמוע מה חשבתם, אילו דברים אתם חושבים שצריך להוסיף לכל אחד מהשלבים, רשמו בתגובות או בפניה אישית.

 

הישארו סקרנים וסקרניות! 

 

ניב

 

Share on Facebook
Please reload

קריאה מומלצת בשבילך:

אמל"ק: מה המתכון לפיתוח מיומנויות? מה זו סקרנות? איך היא באה לידי ביטוי ב...

אמל"ק: מהזה בכלל מיומנוית? למה זה חשוב? מה אומר דוח שוק העבודה האחרון? ול...

זה לא ייאמן אבל השנה מגיעה לסופה.. 

איתה המחשבות, תעודות, תכנונים לחופש (ל...

במציאות של ימנו, בעומס המידע והמשימות אני כל הזמן מחפש דברים להיות יותראפ...

Please reload

ליצירת קשר לחצו כאן

© כל הזכויות שמורות לפרסונה, בנינו את האתר לבד אז תגנבו מאחרים..

מאז שנת 2017, כמו וויסקי טוב אנחנו משתבחים עם השנים ;)