פרסונה 76 - ניהול רשתי עם שלי קרן

"אם הייתי..." זו אמירה שלעיתים יוצאת לנו, אם הייתי מנהלת אז.. אם הייתי ראשת אגף חינוך אז.. לשלי קרן יצא להגיד וגם להיות בהרבה צמתים. כמורה, מנהלת וראשת אגף חינוך בעבר בחריש וכיום במועצה אזורית גזר, שלי קרן היתה שם ועשתה דברים מעוררי השראה שאפשר ללמוד מהם.

בשיחה הזו יצא לנו לעבור שלבים שונים בהתפתחות של שלי כמנהלת חטיבת ביניים לשמוע את הסיפור על התלמידה שהעבירה לה שיעורים, על איך שומרים על מינימום פער בין ההצהרה למעשה במעשה החינוכי. שמענו גם את הצד שלה בפתיחת בית-הספר לאתגרי העתיד בחריש (פרק 54) ואת האהבה שלה "לקפוץ ממקומות גבוהים".

כמובן ששמענו את הדברים היפים שקורים היום במ.א. גזר, התהליך הרשתי והקהילתי שקורה היום בקהילה, הסיפור של גזר ששונה ממקומות אחרים שהיא היתה בהם, תהליך איתור הייחודיות של הקהילה ועבודה משותפת שמייצרת משהו חדש.

אחד הדברים הבולטים ביותר בדרך העבודה של שלי היא העבודה הרשתית, למרות הניסיון שלה והמקומות השונים שבה היא היתה היא לא חושבת שהיא יודעת את כל התשובות ומעדיפה לעבוד בצורה לא היררכית אלא רשתית ושל יצירה משותפת.

חשוב לציין שפרק זה הוקלט לפני תקופת הקורונה.

 

פרק הזה הוא השלישי מתוך סדרת פרקים של שחקני אמצע. אם לא שמעתם את פרק הפתיחה (פרק 73) אני ממליץ להאזין לו ואז להמשיך.
קישור לסדרה "בית ספר לתקווה":
קריאה מומלצת בשבילך:

14/03/2020

ברוכים הבאים למציאות החדשה, אנחנו עומדים בפני מצב חדש שבו אנחנו נאלצים לע...

בתי הספר של העתיד – הגדרת מודלים חדשים לחינוך במהפכה התעשייתית הרביעית

הכו...

אמל"ק: מה המתכון לפיתוח מיומנויות? מה זו סקרנות? איך היא באה לידי ביטוי ב...

אמל"ק: מהזה בכלל מיומנוית? למה זה חשוב? מה אומר דוח שוק העבודה האחרון? ול...

Please reload

ליצירת קשר לחצו כאן

© כל הזכויות שמורות לפרסונה, בנינו את האתר לבד אז תגנבו מאחרים..

מאז שנת 2017, כמו וויסקי טוב אנחנו משתבחים עם השנים ;)