בתי הספר של העתיד - מסגרת חשיבה ופדגוגיות חדשניות

 

בתי הספר של העתיד – הגדרת מודלים חדשים לחינוך במהפכה התעשייתית הרביעית

 

הכותרת מייצגת את השם של הדו"ח האחרון בתחום החינוך של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) שיצא בינואר 2020. הקלטתי סיכום של הדוח, אני מצרף אליו קטע כתוב מקוצר יותר עם קישורים שעלו בשיחה תוך חיבור לזמנים בתוך הפודקאסט.

 

 

 

 

 

(02:20) למה הדוח הזה חשוב?

הפורום הכלכלי העולמי הוא גוף משמעותי שפועל לשיתופי פעולה בין מדינות וארגונים גדולים בכל העולם, הוא חוקר ומוציא דוחות ומנסה לקדם אג'נדות בתחומים שונים שקשורים לכלכלה ואלו כמובן קשורים לחברה, סביבה, קיימות ועוד.

 

אני עוקב בעיקר אחר שני סוגים עיקריים של דוחות, דוחות על עתיד עולם העבודה, אני חושב שכאשר אנחנו עוסקים בחינוך אנחנו צריכים להבין לאן העולם ומה הכישורים הנדרשים בעולם שכזה. בנוסף אחר דוחות בהקשר חינוך. הדוח האחרון מאוד רלוונטי בעיני ויכול לפקוח עיניים ולתת רעיונות לבתי ספר לאמץ מודלים חדשניים לפעולה.

 

הדוח מציע מודל לבתי-ספר שמבוססים על התייחסות לתוכן וחוויה. בכל תחום הדוח מציע ארבע תחומים חשובים למציאות של המהפכה התעשייתית הרביעית, בנוסף בדוח דנו על פדגוגיות חדשניות שנועדו לסייע לגרום לרעיונות האלו להתרחש בבתי-הספר. אני בחרתי להעמיק בתחום הפדגוגיות יותר, לקרוא את המאמרים עליהם הדוח התבסס ולהביא את ששת הפדגוגיות המובילות עם הסברים ודוגמאות.

 

(03:26) המהפכה התעשייתית הרביעית

הסוס, ביותר לראשונה לפני כחמשת אלפים שנים באזור שנקרא היום קזחסטן, ובמשך אלפי שנים פיתוחים טכנולוגיים בתחום התחבורה היו בעיקר אוכף יותר טוב ופרסות חדשות. כיום אנחנו מאמצים טכנולוגיות ושינויים בקצב מהיר מאוד.

המהפכה התעשייתית הראשונה מאופיינת במנוע הקיטר, זה הביא לנו התחלה של מפעלים ורכבות. המהפכה התעשייתי השנייה מאופיינת בהמצאת החשמל והייצור ההמוני. המהפכה התעשייתית השלישית היא תחומי האלקטרוניקה ואוטומציה.

כיום אנחנו נמצאים במהלך המהפכה התעשייתית הרביעית, תקופה שבה התפתחות הטכנולוגיה מהירה, פרקי הזמן שבה אנחנו מאמצים אותה מהירים עוד יותר. בין המאפיינים הם עולם הרשת, הסייבר, קשרים על סף טשטוש בין הווירטואלי לפיזי.

מהתקופה שבה לקחת לנו אלפי או מאות שנים לאמץ טכנולוגיות חדשות כמו בעידן הסוס, הזמנים מצטמצמים, האייפון הומצא רק לפני שלוש עשרה שנים וכיום לכולנו יש כזה בכיס, הרמקולים החכמים כמו אלקסה הומצאו לפני כשש שנים והדיווחים האחרונים מדברים על כ-60 מיליון אמריקאים מעל גיל 18 שיש להם לפחות אחד כזה.

 

(07:00) ארבעת תחומי התוכן – בסיס מובנה לפיתוח מיומנויות

 

כאשר הפורום כותב על התוכן הוא מדבר על התוכן כבסיס לפיתוח מיומנויות.

 

מיומנויות של אזרחות גלובלית – תוכן שמתמקד בהעלאת מודעות על העולם הרחב, קיימות ולהיות שחקנים אקטיביים בקהילה הגלובלית.

 

מיומנויות של חדשנות ויצירתיות – לשלב תוכן שמטפח כישורים הדרושים לחדשנות, פתרון בעיות מורכבות, חשיבה אנליטית, יצירתית וניתוח מערכות.

 

מיומנויות טכנולוגיות – לשלב תוכן המבוסס על פיתוח כישורים דיגיטליים, כולל תכנות, אחריות דיגיטלית ושימוש בטכנולוגיה.

 

מיומנויות בינאישיות – לשלב תוכן שמתמקד באינטליגנציה אישית ורגשית, אמפתיה, שיתוף פעולה, משא ומתן, מנהיגות ומודעות חברתית.

 

שימו לב שבכל תחומי התוכן למעשה הדוח מתייחס למיומנויות, כלומר גם כאשר אנחנו חושבים על התוכן הלימודי אנחנו צריכים להתייחס למיומנויות שאנחנו צריכים לעזור לתלמידים לפתח, לא לדבר על, אלא לעשות את.

 

אני חושב שפיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות כמו שיתוף פעולה, עבודת צוות, יצירתיות ועוד הוא חלק חשוב מאוד ואף צריך להכווין חלק גדול מתהליכי הלמידה שלנו.

תוכלו למצוא יותר עומק ודוגמאות בתוך הפודקאסט.

 

קיימות ויעדי פיתוח בר-קיימא: https://www.gov.il/he/departments/topics/sustainable_development_goals

https://www.sdgi.org.il/

 

 

(12:07) ארבעת החוויות – נועדו למנף פדגוגיות חדשניות

 

למידה בקצב עצמי ופרסונליזציה – לעבור ממצב שבו הלמידה היא סטנדרטית, ללמידה שמתמקדת בצרכים האישיים של הלומדים וגמישה דייה לאפשר לכל לומד התקדמות בקצב האישי.

 

הלמידה בקצב אישי לא חייבת להיות מלאה או לא קיימת בכלל, אפשר לתת אופציות של בחירה לתלמידים, להבנות שיעורים ספציפיים בלמידה מותאמת אישית.

 

רעיונות בתחום הלמידה מותאמת אישית ניתן למצוא בפרקי פודקאסט מהעבר, אריק מנדלבאום – מנהל ביה"ס משעולים, ענבל חמיידס – מנכ"לית אתגר הפרסונליזציה במתמטיקה, דנה ברדן נגלר ו-דני יוגב שדיברנו בשני הפרקים האלו על הגישה המונטסורית.

 

נגישות וחינוך מכיל – לעבור ממצב שבו החינוך נגיש רק לחלקים מסוימים בחברה ולעבור למצב שבו חינוך טוב נגיש ומכיל את כל החברה.

 

בדוח של הפורום הם מתייחסים לבעיות גלובליות של כ-258 מיליון ילדים בגילאי יסודי וחטיבה ברחבי העולם שלא נמצאים בבתי-הספר. בארץ אני חושב שיהיה מדויייק יותר לדבר על בתי ספר מעולים שמכילים את כל רבדי החברה, כמו בתי ספר לילדים עם צרכים מיוחדים, בתי ספר משלבים בין מגזרים כמו כולנא-יחד ביפו שמשלב יהודים וערבים, קשת בירושלים שמשלב בין חילונים לדתיים ויש דוגמאות נוספות רבות.

 

אני רוצה לייחד כאן את בית-ספר ביכורים בתל-אביב, שהוא חלק מהגישה של ארגון אינקלו, ארגון בהובלת עדי אלטשולר יחד עם משרד החינוך. בגישה של חינוך מיוחד יוצאים מנקודת הנחה שכל ילד/ה הם שונים ולכן צריכים תכנית למידה אישית. לרוב שעושים שילוב נותנים לילדים עם צרכים מיוחדים את החינוך "הרגיל", באינקלו הגישה הפוכה, הם משלבים בין ילדים עם צרכים מיוחדים לילדים "רגילים" ונותנים ל-"רגילים" את החינוך המיוחד, את ההתאמה האישית. כי בסופו של דבר, כל הילדים שונים ומיוחדים.

 

למידה מבוססת בעיות ושיתופי פעולה – לעבור מהעברת תוכן ליניארית ללמידה מבוססת פרויקטים ולמידה מבוססת בעיות, אלו דורשות שיתוף עמיתים ותהליכים המדמים יותר את עתיד העבודה. נרחיב על כך יותר בתחום הפדגוגיה.

 

למידה לאורך החיים ולמידה המונעת על-ידי לומדים – לעבור ממערכת שבה הלמידה ופיתוח הכישורים יורדים לאורך החיים למערכת שבה כולם כל הזמן משפרים את המיומנויות שלהם ורוכשים חדשות על בסיס הצרכים האישיים שלהם.

 

(20:30) חדר המנועים של החינוך - פדגוגיות חדשניות

את רוב המידע על פדגוגיות חדשניות לקחתי ממאמר של מכון ברוקינג. פדגוגיה היא חדר המנועים של החינוך, המשמעות של המילה פדגוגיה היא להוביל את הילד, אבל פדגוגיה היא המקום שבו המחנכים, הלומדים, החומר הלימודי ומשאבי הלימוד נפגשים יחד באמצעים של פרקטיקות הוראה, הנחיה והערכה.

בלי שינוי משמעותי בתחום הפדגוגי שינויים אחרים יהיו על סף חסרי משמעות. לדוגמא, אם נכניס מחשב לכל ילד אבל הילדים יסכמו את השיעורים של המורה לא שינינו שום דבר.

בדוח של מכון ברוקינג מדברים על אשכולות פדגוגים שבתוכם יש פדגוגיות מרובות.

 

(23:14) אשכול למידה מעורבת -  Blended Learning 

למידה מעורבת משתמשת באינטרנט כדי להעביר תוכן בדרכים חדשות, גמישות ומעורבות. בלמידה מעורבות אנחנו מעבירים לתלמידים יותר שליטה על התוכן, קצב הלמידה והמקום הפיזי של הלמידה. למידה מעורבת יכולה מאוד לתמוך, בין היתר, בעיקרון של פרסונליזציה ולמידה בקצב אישי.

 

למידה מעורבת לא מזניחה את המורה או את קבוצת התלמידים בתהליך, למידה מעורבת משלבת עבודה אישית עם מחשבים וטכנולוגיה לצד עבוד עם עמיתים ברשת, למידה עם מורים, מפגשים של תלמידים.

לדוגמא מודל הכיתה ההפוכה, התלמידים בבית לומדים את התוכן מתוך סרטון מצולם, או יחידת תוכן דיגיטלית אחרת, מגיעים לכיתה ואז עושים על זה שיח עם המורה ותלמידים נוספים, אולי עושים גם תרגול אם מדובר בתחומים יותר ריאליים. מודל נוסף שרלוונטי בהקשר הזה הוא How 2 mooc שמובילים אותו ארגון ערי חינוך ויעקב הכט שהתארח לאחרונה כאן בפודקאסט.

 

מוקים הם קורסים שמתנהלים לחלוטין ברשת וכוללים הרצאות מצולמות, מבחנים, שיח עמיתים ברשת. האוניברסיטאות המובילות בעולם ובארץ כבר העלו מאוד קורסים עם טובי המרצים בנושאים החמים ביותר שאפשר ללמוד בחינם מכול מקום בעולם. אבל מסתבר שזה לא קל ללמוד כך, וללמוד כך לבד.. ומתוך מליוני הנרשמים ברחבי העולם אחוזים נמוכים יחסית באמת מסיימים את הקורסים האלו. הרעיון של How 2 MOOC הוא שקבוצה של תלמידים לומדים יחד קורס מוק שהם בוחרים, עוזרים אחד לשני, הם פועלים במודל הנבחרת שאומר שכל תלמיד הוא גם מורה אז אם לי יש בעיה באנגלית של הקורס חבר יעזור לי ועיקרון נוסף שאומר שיש לנו מטרה משותפת ונמדדת. כלומר כולנו יחד חברי הקבוצה צריכים להשיג את המטרה הזו.

 

יש עוד דרכים לבצע למידה מעורבת. אבל שימו לב איך מודל כמו How 2 MOOC מאפשר פיתוח של מיומנויות של שיתוף פעולה, לצד עבודה עצמית, מודעות חברתית, למידה לאורך החיים ולמידה מוכוונת לומד, אזרחות דיגיטלית וכישורים טכנולוגיים ועוד ועוד.

 

 

(25:39) אשכול חשיבה מחשבית - Computational Thinking 

חשיבה מחשבית לא מדברת (רק) על ללמד מחשבים ותכנות בבית הספר. . מדובר בתהליך וסט כלים לפתרון בעיות שמשיקה לתחום של מדעי המחשב, אבל היופי שבה, שאפשר ליישם אותה לתחומים רבים שאינם קשורים למחשבים כלל.

 

פעם ראשונה שאני נחשפתי לתחום החשיבה המחשבית היתה בשנת 2015 כששמעתי הרצאה של לינדה ליואקס, שהיא אישה פינית שכתבה ספר בשם הלו רובי, אפילו פעם חשבתי לתרגם אותו. הספר וכל הפעילות שנוצרה סביב הרעיון הזה, מדברים על ההרפתקאות של חשיבה מחשובית דרך עיניים של ילדה בשם רובי. דרך אגב, לאלו שלא מכירים, רובי זה גם שם של שפת תכנות לכן זה גם מאוד מתאים מסיבות נוספות.

 

בדרך הילדה לומדת שבעצם כל בעיה גדולה היא אוסף בעיות קטנות, היא לומדת את החשיבות של שימוש בהוראות ברורות וסדורות ועוד דברים מעולם החשיבה החישובית.

 

בארץ נחשפתי לאחרונה לגלעד שמיר, במסגרת סדנאות שעברנו כל הצוות של מרכז החדשנות בגוננים ירושלים. גלעד הקים חברה שעוסקת בחשיבה מחשובית או חשיבה חישובית בתחום החינוך. הוא מלווה אנשי חינוך, בתי ספר וארגונים בתחום בלהפוך את הרעיון הזה לכלים פרקטיים.

 

(27:37) למידה התנסותית – Experiential Learning 

 

באשכול למידה התנסותית נמצא פדגוגיות כמו למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת חקר, למידה מבוססת בעיה וגם משהו חדש שלמדתי שנקרא למידה מבוססת שירות.

 

למידה מבוססת פרויקטים היא פדגוגיה מוכרת יחסית, אם כי היישום שלה משתנה ממקומות שונים, אם היא מעניינת אתכם אני ממליץ לכם על פרקי עבר של פרסונה כמו הפרק עם יעל ביבר אביעד מנהלת ביה"ס אלונים בראשון לציון, מיה מירוז מורה בהייטק-היי חולון ו-ג'מל גונס מורה לכיתות א' בהייטק-היי בארה"ב.

 

אני מעדיף לכתוב קצת על התחום החדש שלמדתי שנקרא למידה מבוססת שירות (Service Based Learning). למידה מבוססת שירות מאפשרת לתלמידים לפתח כישורים רלוונטיים לתחומים קהילתיים וכלכליים, אנחנו מחברים שירות קהילתי יחד עם תהליכי רפלקציה משמעותיים.

 

דוגמא למיזם שנתנו בדוח מגיעה מנגריה. יחד עם המור הבחרו התלמידים סוגיות סביבתיות כמו הכנה של שקי חול נגד הצפות ושתילת עצים למניעת שחיקת חופים. הם צריכים לעבור תהליך שלם של הבנה של הבעיה, הצרכים של הקהילה, הכנה של הדברים בעצמם. בתהליך הזה מפתחים המון מיומנויות חברתיות אבל כמובן גם דברים נוספים כמו הבנה של הסביבה, מדע, בפנים גם אלמנטים של מתמטיקה, הנדסה ועוד.

 

אפשר להעלות פה רעיונות נוספים כמו הקמה עם תלמידים מרכז תיקון לקהילה. מקום שבו תושבי קהילה יוכלו להביא חפצים מקולקלים, כל חפץ, מטלוויזיה ועד כיסא נדנדה, והתלמידים יצטרכו לתת להם שירות, להבין איך מתקנים, איך אולי בונים משהו חדש לגמרי. אפשר להמשיך להפליג על כנפי הדמיון.

  

(30:00) אשכול למידה מוטמעת – Embodied Learning 

זהו התרגום הכי טוב שהצלחנו להגיע אליו, נעזרתי בחברה טובה ד"ר מיכל ווסר שהפעילה רשת קשרים נפלאה וזה התרגום הטוב ביותר שהגענו אליו. אבל הוא לא מגלם בצורה מספקת, לדעתי, את המשמעות של האשכול, אולי היה עדיף למידה דרך תנועה.

 

למידה מוטמעת משלבת את הגוף הפיזי בפעילויות של למידה, נכנסים כאן אלמנטים של למידה טבעית, הזדמנויות לסקרנות והבעה בתהליכי למידה.

 

דוגמא מצויינת היא מיזם ניקודו, מיזם ללימוד קריאה דרך תנועה, מוזמנים להאזין לפרק עם מיכל פרוייליך וגם להתנסות בחינם במשחק עם הילדים שלכם בקישור הבא.

  

 

(31:08) אשכול רב-אוריינות – Multiliteracies 

גם כאן התרגום רחוק מלהיות מושלם, אפשר אולי לתרגם את האשכול לאוריינות מרובה, או אוריינות רחבה, אשמח לשמוע רעיונות אחרים.

 

רב-אוריינות מסתכלת על אוריינות מעבר ליכולת לפענח טקסט ובמקום מתמקדת על אוריינות בהקשר של מגוון תרבותי רחב יותר.

 

נקודת ההנחה ששפה היא חלק מערכת חברתית ויש לה פונקציה חברתית. כלומר אנחנו לא רק צריכים לדעת קריאה וכתיבה יש לה הקשר רחב יותר. לדוגמא בעברית יש את ההקשר שהשפה היא גורם משמעותי מאוד בכל הקשור למגדר, כשאנחנו מדברים מול כיתה ואומרים כל התלמידים בבקשה תוציאו את. אנחנו לא מציינים את התלמידות. נכון ש"שבכללי השפה העברית" זה לגיטימי. אבל יש לזה השפעה חברתית עמוקה שהיא בעיתית.

 

בהקשר הזה מדובר גם על רכישת שפה נוספת, השפה הנוספת מאפשרת לנו להיחשף ולהבין רובד עמוק יותר של התרבות הרלוונטית וכמובן תקשורת עם אותם אנשים.

 

דוגמאות מהארץ יכולות להיות בתי ספר מעורבים יהודים-ערבים כגון כולנא-יחד בתל-אביב-יפו והדו לשוני בגליל ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.

 

 

(33:00) אשכול פדגוגיה משחקית – Playful 

באשכול המשחקי נשאל את עצמנו איך הופכים את חווית הלמידה למשחק או איך לומדים דרך משחק. נאפשר לילדים למצוא משמעות בלמידה דרך פעילויות של חשיבה ואינטראקציה משחקית. נכלול כאן משחק חופשי, משחק מונחה ומשחקים בכלל.

 

פרקטיות נוספות יכולות להיות משחוק שהיא השימוש באלמנטים מעולם המשחק בתוך עולם הלמידה כמו ניקוד, אתגרים, רמות, תגים ועוד. ולמידה מבוססת משחק, שהמשמעות שלה היא לייצר חווית למידה שהיא משחקית ובדומה למשחק צריך להתקדם וללמוד תוך כדי התקדמות במשחק. דוגמה מצוינת שממחישה למידה מבוססת משחק שמעתי בקורס ושם אמרו: שאם תלמיד סיים משחק כלשהו, לדוגמא היילו, זה יהיה לא רלוונטי לבחון אותו על איך משחקים היילו, העובדה שהוא סיים את המשחק משלבת את התהליך הזה.

 

אפשר למצוא דוגמאות והשראה בפרקים עברו של הפודקאסט, פרקים של הפודקאסט עם טל מזור ונועה להב, יחד איתן דיברנו הרבה על פדגוגיות משחקיות. בנוסף אני ממליץ לכם לבקר באתר של מור קנדי המפתחת של מיזם למידה בהנאה, שזו קהילה בלוג ומיזם שמתפתח לו, באתר שלה אתם יכולים לקבל שפע של רעיונות. גם באתר ובקבוצה של Togi let's play של שרון רמון, תוכלו למצוא דברים מדהימים שמשלבים גם תנועה פיזית. תראו איזה יופי, שילוב של פדגוגיות משחקיות עם פדגוגיות של למידה מוטמעת.

  

 

 

 

(35:24) מה עושים עם כל זה?

חלק מהפדגוגיות כאן יותר מוכרות וחלק פחות אבל אני מקווה מאוד שלמדתם לפחות משהו חדש. אני חושב שיש כאן כמה דברים חשובים שאפשר לקחת.

 

השילוב של תוכן וחוויה בתהליכי למידה. התוכן הוא הבסיס עליו אנחנו נשענים אבל הוא צריך לבוא יחד עם חווית למידה משמעותית וביחד לאפשר כר לפיתוח מיומנויות. זה לא שאנחנו לא צריכים שילדים ילמדו ידע, ידע הוא בסיס וחשוב לדעת ולהכיר אותו. אבל אנחנו גם צריכים לפתח אצל הילדים מיומנויות חברתיות ורגשיות.

 

הפדגוגיות הן המנגנון המאפשר, חדר המנועים, המסגרת שבה אנחנו יכולים לפעול כדי להשיג את המטרות שלנו. לפעמים הן נראות קצת מפחידות מרחוק אבל אם תתעמקו קצת יותר פנימה תראו שאפשר ליישם אותן כבר מחר בבוקר, אפשר לשלב ביניהן וגם להמציא קצת דברים חדשים בתוכם.

אבל בעיני יש גם משהו חסר כאן.. הערכה.

 

אני מאמין ש..

Be careful what you measure

 

 

אני מאמין שמה שאנחנו מודדים זה מה שאנחנו מקבלים. אם מדדי הערכה שלנו יהיו של מיומנויות כמו כמה שיתף פעולה עם חבריו לכיתה, או מעלה טיעונים מקוריים בעת דיונים בכיתה. נקבל ילדים ובוגרים שחושבים ופועלים אחרת.

 

אנחנו מבינים איך עתיד עולם העבודה הולך להיראות, מה האתגרים שהחברה שלנו הולכת להתמודד איתה ומה הם הכישורים ומיומנויות שהתלמידים שלנו צריכים.

 

קיבלתם פה גם סל של רעיונות ודרכים להתחיל עם זה, זה כרגע נמצא בידיים שלכם להחליט מה אתם הולכים לעשות עם הידע הזה.

 

אני אשמח מאוד לשמוע מה אתם כבר עושים עם הכל בכיתה שלכם, מה אתם חושבים שעוד אפשר לעשות ואם אני יכול לעזור לכם. 

רשמו לי: hello@prsona.co.il 

 

תודה ובהצלחה

 

ניב

 

 


קישורים:

 

 

הדוח של הפורום הכלכלי העולמי עליו הפודקאסט והבלוגפוסט מבוסס:

 

 

 

 

 

 

 

 

World Economic Forum - Schools of the Future Report

 

 

המאמר שהפורום התבסס עליו לטובת הפדגוגיות, בדוח הזה תמצאו 6 פדגוגיות במקום 5 שנמצאו בדוח של הפורום הכלכלי העולמי:

Learning to leapfrog: Innovative Pedagogies to Transform Education

 

 

מאמר של ה-OECD שמפרט על ששת הפדגוגיות שכתובות במאמר מעלה בצורה יותר מעמיקה, זהירות הוא ארוך אבל יש שם דברים איכותיים שאפשר ללמוד:

 

Teachers as designers of learning environments: the importance of innovative pedagogies

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

קריאה מומלצת בשבילך:

בתי הספר של העתיד – הגדרת מודלים חדשים לחינוך במהפכה התעשייתית הרביעית

הכו...

אמל"ק: מה המתכון לפיתוח מיומנויות? מה זו סקרנות? איך היא באה לידי ביטוי ב...

אמל"ק: מהזה בכלל מיומנוית? למה זה חשוב? מה אומר דוח שוק העבודה האחרון? ול...

זה לא ייאמן אבל השנה מגיעה לסופה.. 

איתה המחשבות, תעודות, תכנונים לחופש (ל...

Please reload

ליצירת קשר לחצו כאן

© כל הזכויות שמורות לפרסונה, בנינו את האתר לבד אז תגנבו מאחרים..

מאז שנת 2017, כמו וויסקי טוב אנחנו משתבחים עם השנים ;)