ממציאים את האוניברסיטה מחדש

השבוע אני הולך להמציא את האוניברסיטה מחדש, נעזרתי ברשת החברתית ואפילו שאלתי יזם בינלאומי מפורסם שנתן תשובה מכיוון אחר..  היה מעניין והולך להיות מעניין עוד יותר!

 

אני הולך לקחת חלק בדיון באחת ממוסדות להשכלה הגבוהה בארץ ובו אנחנו הולכים להמציא מחדש את האוניברסיטה. אנחנו הולכים לשאול את עצמנו איך המוסד הזה צריך להיראות אל מול השינויים של העולם החדש. להציע מבנה, חזון, יעדים ותכנית לאיך הולכים להפוך את החלום למציאות.

 

באופן טבעי עלו לי שאלות ותשובות רבות בעצמי, אבל החלטתי לפתוח את הדיון הזה לקהל קצת יותר רחב ברחבי הרשת וקיבלתי כל מני תשובות ומחשבות. חלק היו עצות פרקטיות, חלק קצת יותר באוויר וחלק פשוט רצו לאוורר את הכעסים המצטברים שלהם על האוניברסיטה.

 

אתם יודעים מה? גם בסדר.

 

אבל לקחתי בסוף את כל המידע הזה וריכזתי אותו לפי מעגל הזהב של סיימון סינק שכולל את הלמה? איך? ומה?

 

אני חושב שבסופו של דבר יצא מודל לא רע, צריך עוד קצת עיבוד אבל זה בדרך.

 

למה צריך לשנות את מבנה האוניברסיטה?

כי שוק העבודה השתנה, כי האוניברסיטה מתחילה לאבד מהרלוונטיות שלה, האוניברסיטה אינה מקור הידע הבלעדי, כל אחד יכול להיות נגיש לידע בכל זמן ומכל מקום. מרצים רבים הינם חוקרים מדהימים אך לאו דווקא יודעים להרצות, הדבר גורם לניכור וחוסר חיבור של הסטודנטים. רוב הסטודנטים משתמשים בתואר האקדמי כדי להשיג עבודה ולא בשביל להיות חוקרים באקדמיה ותארים רבים מכוונים ללמד את הסטודנטים להיות חוקרים וזה לא רלוונטי.

 

איך צריכה לפעול האוניברסיטה היום?

האוניברסיטה צריכה להיות מחוברת למציאות ולדרישות של המאה ה-21 בשלושת המישורים:

  • כישורים של פתרון בעיות, ניהול זמן, פיתוח יצירתיות, למידת עמיתים ויכולת נטוורקינג הם רק חלק מן הדברים.

  • מיומנויות כתיבה, עמידה ודיבר מול קהל, ניתוח של מידע, תמצות רעיונות, יכולת הצגה ושכנוע.

  • הכנה לשוק העבודה עם כלים של הכנה לראיונות עבודה, ניהול זמן, ידע כלכלי על עולם הכלכלה הבסיסי כמו מס הכנסה, משכנתא, פתיחת עסק ועוד.

 

מה עושים?

  • התנסות ופרויקטים בדרך שמזכירה את העולם האמתי וקשר חזק אליו, לצאת מכותלי המוסדות ולייצר קשרים עם התעשיות הרלוונטיות לפרויקטים.

  • מרצים צריכים לעבור הכשרה מתאימה לעמידה מול קהל, יצירת סקרנות והפעלה של הקהל, להפוך את מרבית ההרצאות למוד יותר דומה לסדנאות אקטיביות מאשר הרצאות פאסיביות.

  • מנטורים שילוו את הסטודנטים, בתחילת השנה על בסיס ראיון אישי ושאלון יחולקו סטודנטים מפקולטות ומסלולים שונים לקבוצות עם מנטור שהקשר שלו ושל הקבוצה מבוססים על מטרה משותפת וניסיון משותף בהקשר השאיפות שלהם ותחומים רכים שהם רוצים לחזק או לקדם. המנטורים ילוו את הקבוצה, יעשו שיחות אישיות ויבצעו מעקב וליווי של הסטודנטים בפן הכישורים הרכים לצד היכולות הלימודיות.

  • מה עם קורסים? אז המבנה המוצע הוא 15% קורסי חובה ו-85% קורסי בחירה שניתן לבחור באוניברסיטה וגם ממוסדות לימוד אחרים בארץ או בחו"ל, כך ניתן לאפשר למידה מותאמת אישית ורלוונטית ללומד.

 

אדם נוסף שהעלתי לו את השאלה הוא היזם, דובר ואישיות רשת חברתית מאוד פעילה בשם טום ביילו (Tom Bilyeu), הוא התחיל את התשובה שלו בדרך מאוד בלתי צפויה.. (מתנצל על חוסר הסינכרון בין הסאונד לוידאו.. לא הצלחתי לסדר את זה).

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

קריאה מומלצת בשבילך:

אמל"ק: מה המתכון לפיתוח מיומנויות? מה זו סקרנות? איך היא באה לידי ביטוי ב...

אמל"ק: מהזה בכלל מיומנוית? למה זה חשוב? מה אומר דוח שוק העבודה האחרון? ול...

זה לא ייאמן אבל השנה מגיעה לסופה.. 

איתה המחשבות, תעודות, תכנונים לחופש (ל...

במציאות של ימנו, בעומס המידע והמשימות אני כל הזמן מחפש דברים להיות יותראפ...

Please reload

ליצירת קשר לחצו כאן

© כל הזכויות שמורות לפרסונה, בנינו את האתר לבד אז תגנבו מאחרים..

מאז שנת 2017, כמו וויסקי טוב אנחנו משתבחים עם השנים ;)