מה בתפריט במקום אוניברסיטה או מכללה
גם לכם תמיד סיפרו שחייבים ללכת לאוניברסיטה כדי לקבל עבודה?
וואלה?!
ואני מקריא לעמית לפחות פעם בשבוע את הספר טרופותי, זה לא אומר שזה מחובר למציאות.
כמות הנרשמים לאוניברסיטה יורדת, כמות המועסקים ששוכרים אנשים ללא תואר אלא עם כישורים עולה והאלטרנטיבות למוסדות הפורמליים של ההשכלה הגבוהה גדלים מיום ליום. אז בדרך להמציא את האוניברסיטה מחדש החלטתי לעשות רשימה של התהליכים החדשניים ביותר בעיני שיכולים לתת השראה לאיך כדאי, אולי, להמציא את האוניברסיטה מחדש.
אוניברסיטה בלי מרצים – Ecole 42
מדובר בבית-ספר לתכנות שהוא חינם ובלי מרצים, איפה? בפריז. לא צריך תעודות קודמות ואפילו לא צריך לדעת שום דבר על תכנות לפני, פשוט תצטרכו ללמוד את זה בעצמכם. עשרות אלפים נרשמים כל שנה ורק 1,000 עוברים את חודש המיונים שכולל משימה חדשה בכל בוקר שיש להשלימה בתוך 48 שעות, איך? תחשבו לבד, עם מי? תמצאו לבד, ואם יש לי שאלה? תמצאו את התשובה... הבנתם, נכון? אז מי נותן את הציונים? העמיתים לספסל הלימודים, לכן יש כאן שילוב של למידה מבוססת פרויקטים וגם למידת עמיתים, מה שמזכיר יותר את החיים האמתיים שבהם אנחנו צריכים ללמוד לבד ולהסתדר לבד.
כל הגישה הלימודית היא משחקית, אפשר לתקן פרוייקט שעשית על-ידי נקודות תיקון, אותם מקבלים על-ידי תיקון של פרוייקטים של אחרים, מי שמתנהג לא כמו שצריך צריך לסובב את גלגל העונשים ובהם יכול לקבל מלעמוד לקבל הזמנות במכונת הקפה ועד לנקות את החלון עם מברשת שיניים. התנהגות טובה נותנת נקודות שאפשר לקנות איתם דברים. לפני שנה פתחו גם סניף בסיליקון ואלי בארה"ב אז יש תקווה גם לארץ, אם רק נרצה (להעמקה).
ב-6 מילים: אז מי צריך מורה שיש פרויקט?
כל סמסטר עיר אחרת – Minerva
ספוילר.. על סף החוויה האולטימטיבית, זה מרגיש ממש שלקחו את האוניברסיטה, מחקו אותה ובנו מחדש. השנה הראשונה מתחילה באבני היסוד שהם ארבעה קורסים (שמפורקים ליחידות קטנות יותר) שבהם למדים את ארבעת המיומנויות הבאות: חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, תקשורת אפקטיבית ואינטראקציה אפקטיבית, זה הבסיס שכולם לומדים בקורסים שונים.
רק לאחר השנה הראשונה בוחרים בעזרת מנחה אקדמי את נושא התואר, אתם מבינים כמה זה חדשני? אתה לא לומד תואר, אחרי חצי שנה-שנה (או במקרה הרע שנתיים..(, מבין שזו טעות ועכשיו לא יודע מה לעשות, אתה קודם לומד יסודות שרלוונטיים לכולם ואחרי שיש לך קצת יותר מושג מהחיים שלך אתה בוחר את נושא התואר (מייג'ור) מתוך חמש אפשרויות: אומנות והומני, מדעי המחשב, עסקים, מדעי הטבע ומדעי החברה.
בשנה השלישית אתה בוחר מיקוד בתחום מסוים בתוך המייג'ור שלך, לדוגמא אם אתה לומד מדעי המחשב אז אתה יכול להתמקד בניתוח מידע. המיקוד הזה הופך את הלמידה ליותר רלוונטית וממוקדת. זה קצת כמו לבחור את נושא התואר השני שלך בשנה השנייה לתואר הראשון.
בשנה הרביעית מייצרים פרויקט בתחום שבו לומדים.
יש דגש משמעותי על מיומנויות וכישורים במינרבה, אבל זה לא רק דיבורים זה בא לידי ביטוי בעשייה. כבר אמרתי שבכל סמסטר נמצאים בעיר אחרת? במקום רק לדבר על חדשנות ועל העולם אפשר גם להרגיש אותו, נמצאים בערים שבהם אפשר להרגיש תרבות אחרת, אפשר ליישם את הכישורים והמיומנויות בעולם האמיתי. התואר עובר מסן פרנסיסקו דרך בואנס איירס, לונדון, ברלין, היידרבד (הודו), טאייפה (טאייואן) וסיאול (דרום קוריאה) העמקה.
ב-6 מילים: עוברים מתואר ראשון לדוקטורט בארבע שנים.
לא רוצה להיות קיצוני אבל: תנו למוק למות..
מה שנחשב כאחת מפריצות הדרך בעולם הלמידה בשנים האחרונות הוא עולם המוקים, באנגלית: mooc – massive open no-line courses, כמעט לכל אוניברסיטה בארץ ובעולם יש קורסים אינטרנטיים, לרוב בחינם או בתשלום בסכום זעום. היום כל אחד יכול ללמוד מביתו או מבית קפה, קורס של מרצה מפורסם מהארוורד או מאוקספורד (או כל מקום אחר..) בקצב האישי שלכם. חלקם אף מציעים פורומים, פניה למרצים וכמובן מטלות ומבחנים.
אבל בסופו של יום, אני עדיין צריך לשמוע הרצאה, בגלל שבקורס אחד יכולים להיות גם 5,000 סטודנטים במקביל עדיין ההערכה היא מבחן מתוקנן לרוב ובמקום לשבת בכיתה של 150 אנשים כמו באוניברסיטה ושבקושי יראו אותי, אני שם על מסך, אחד מתוך אלפים. המציאות היא שכ-5% מאנשים שמתחילים קורסי מוק מסיימים אותו. זו עדיין אחלה דרך ללמוד, היא פותחת הזדמנות עבור מיליוני אנשים שאין להם שום דרך אחרת לרכוש השכלה ולדעת יותר, אבל האם זה הדבר הכי חדשני שבדמותו צריך לבנות את כל האוניברסיטה החדשה? אני לא בטוח, ללא ספק זה כלי שצריך וכבר יש לכמעט כל אוניברסיטה וזה מעולה!
ב-6 מילים: מוק זו אותה הרצאה בשינוי עטיפה.
מייד אין יזראל – Jolt
על ג'ולט יש לי פוסט מסודר ואפילו התנסיתי בחוויית הלמידה. מדובר בביה"ס למיומנויות למאה ה-21 ובניהם ניהול פרויקטים, מיתוג ושיווק, ניהול קהילות ועוד. מודל חדר כושר, תמורת סכום חודשי קבוע ניתן להגיע לכמה שיעורים שאתם רוצים, אלו נעים בין שעה וחצי לשיעור או שלוש שעות לסדנה. 14 אנשים סביב שולחן ללא היררכיה, למידה באמצעות שיחה במהלך השיעור והשיעורים מועברים בוידאו (מסך שנמצא בכיתה) על-ידי מומחים מהארץ או מהעולם. לדוגמא, סדנת קבלת החלטות של מנהל המוצר של נטפליקס או שיעור בכתיבה על ידי אחד מהכותבים של Family Guy. כל שיעור עומד בפני עצמו ולא מחייב ידע קודם, בגלל שלכל משתתף יש יכולת להשפיע על השיחה והשיעור אז ידע קודם מסוים יכול לעזור אבל לא חובה.
ב-6 מילים: לא מחליף העמקה אבל אחלה העשרה.
נראה שהשתנה משהו בשנים האחרונות..
אכן כן, יש מגוון הרבה יותר רחב ויש דברים נוספים שעדיין לא הגעתי לדבר עליהם, מבתי ספר מקצועיים פיזיים כמה בצפר, Creat, Elevation academy ועוד שקיימים בארץ ומלמדים קורסים ייעודיים למקצועות, לצד כמובן, היכולת להיכנס לאינטרנט ופשוט לקרוא על כל נושא או לראות הרצאה של כל אחד.
המודלים השונים נותנים לי השראה לאיך אפשר לבנות מוסדות להשכלה גבוהה אחרים או לפחות לאפשרויות הקיימות ולבסוף אני ישאיר אתכם עם שאלה:
איפה אתם הייתם רוצים ללכת ללמוד?
אשמח לשמוע מה אתם חושבים שתגובות או במיילים.
ניב
