top of page

שלושה וחצי טיפים להיות יותר אֵפֶקְטִיבִים

ההעבודה של רובנו מחולקת לשני חלקים, השגרה שלנו והדברים שאנחנו רוצים לעשות מעבר. זה יכול להיות פרויקט שאנחנו רוצים לקדם, לבנות מערך שיעור חדש או לנסות טכניקה פדגוגית חדשה.

אז איך אתם מתמודדים עם העומס של הדברים? מצליחים להתקדם איתם? או שהכול נשאר בגדר חלום?

אם אתם דומים לי אני מניח שזה לא הדבר הכי קל לאזן בין כל המשימות, העומס בלתי נפסק והציפיות רק גדלות, של הסביבה ושל עצמנו.

אז איך בכל זאת אפשר להיות יותר אֵפֶקְטִיבִי? יש כמה טכניקות שאני משתמש בהם, דברים שלמדתי ממקצוענים רציניים בתחום האפקטיביות, לי הם עוזרים, אולי יעזרו גם לכם.

הטכניקות האלו יכולות לעזור לכם עומס משימות השגרה, מציאת זמן לפרויקטים יצירתיים ופיתוח פרצי יצירתיות שעליהם אפשר לקרוא כאן.

אז ככה..

לקבוע מכסות קטנות (Tim Ferris)

גם לכם יש רשימות אינסופיות של מטלות? אני מניח שחלק ביומן, חלק במחברת וחלק בשתי אפליקציות שונות לניהול משימות..

ראשית תתמקדו בשיטה אחת, אני אישית אוהב מאוד לעבוד באפליקציות דיגיטיליות אבל גם מחברת זה בסדר כל עוד אתם עקביים.

לא משנה באיזה שיטה אתם משתמשים כנראה שיש לכם רשימה או רשימות אינסופיות ואנחנו קובעים לעצמנו אילו מטלות אנחנו צריכים לעשות היום. המסודרים, קובעים מראש אילו מטלות צריך לעשות מתי כדי להספיק את היעד שלנו.

מה הבעיה?

שהרבה פעמים רשימת המטלות האלו מייאשת ולעיתים אף לא הגיונית. במיוחד אם אותו פרויקט הוא לא הדבר היחיד שאתם עושים ובמיוחד אם מדובר במטלה שדורשת יצירה והמצאה כמו פיתוח מערך שיעור או בניית אסטרטגיה למענה לצרכים של תלמידים.

הפתרון?

בדיוק! לקבוע מכסות קטנות.

במקום להגדיר לעצמכם 7 משימות יומיות (אם לא יותר..) אני ממליץ לקבוע לא יותר משלוש משימות ליום. אפשר גם ארבע אם הן לא גדולות ומורכבות מדי.

למה שלוש? ככה.

טים פאריס מספר שכשהוא בא לכתוב ספר, משימה יצירתית ללא ספק, הוא קובע לעצמו יעד של לכתוב שני עמודים ביום וזה כשהוא מפנה את כל היום רק למטרת הכתיבה בלי שום עבודה במקביל.

כמובן שזה משתנה בין מטלה למטלה, בין יום ליום אבל בעיקרון אני משתדל לא לקבוע יותר משלוש מטלות ביום ואם אני מספיק יותר, מה טוב. זה עוזר לי עם להשיג את המטרות שלי ולשמור על המורל שלי ולהמשיך להשיג את המטרה הגדולה יותר.

Finding you'r Silver Bullet כי באנגלית זה נשמע יותר טוב... (Brian Chesky – Airbnb)

מתוך כל רשימת המטלות האינסופית שלכם, אפילו לפני שקבעתם את השלוש העיקריות, תנסו לאגד את המטלות שלכם למשפחות ולמצוא איזה "משימת על" אתם יכולים לעשות שיכולה לתת פתרון לכמה משימות אחרות.

דרך טובה לעשות זאת היא לאחר שיש לכם את הרשימה של המטלות תנסו לאגד את המטלות בקבוצות, לראות מה הקשר ביניהן, זה יכול להיות מקבץ של:

מנהלות, פדגוגיה, אישי.

או

מערכי שיעור, פרויקט, בדיקת מבחנים וכתיבה.

או כל דבר אחר כמובן. אחרי שתכניסו את המשימות שלכם למקבצים יהיה לכם קל יותר לבדוק האם בכל מקבץ יש משימה אחת שיכול לפתור או להקטין כמה משימות אחרות ואז שאר הדברים יסתדרו מעצמם.

לסגור זמן (Todd Henry – The Accidental Creative)

איך אתם ניגשים לאותן מטלות? על הדרך? תוך כדי שאתם עושים משהו נוסף? משאירים אותם בראש וחושבים על מתי תעשו אותם?

תפסיקו עם זה!

קומו בבוקר, קחו את רשימת המטלות שלכם לפרויקט ובמקביל למשימות הקבועות כמו השיעורים שאתם מעבירים או כל דבר רוטיני אחר ותקבעו זמן בלו"ז של היום או של השבוע שהמטרה של הזמן הזה היא רק לטפל באותן מטלות.

מכאן זה משמעת עצמית, זה כבר תלוי בכם לעקוף את העובדה שהזמן הזה הוא עבור המטלות הללו, דרך מעולה להתגבר על קשיים של הטלפונים ובכלל הם סימני עצירה, מוזמנים לקרוא מה זה בקישור הזה.

אל תשכחו לנשום (זה השלוש וחצי ואת זה אני אומר..)

קל מאוד להתפרע על כל המשימות שלנו, להחליט שאנחנו עושים את הכל, כל הזמן ולא מפספסים כלום. לפעמים אין ברירה, לפעמים באמת יש עומס של מטלות שכולן מאוד דחופות וחשובות שאי אפשר לדחות אף אחת מהן וזה גורם לנו לעבוד הרבה ולנוח מעט. בצבא זה קרה לי הרבה..

אבל רוב הזמן זה לא המצב.

רוב הזמן לא באמת חייבים לעשות הכל, זה משהו שנכנס לנו לראש או שהאנשים סביבנו מכניסים לראש אבל זה לא המצב. כדי שנוכל להיות אפקטיביים אנחנו חייבים להיות מסוגלים גם לנוח ולנשום, גם להשאיר זמן לדברים שלנו אחרת אנחנו נגיע סחוטים ועייפים לסוף היום, סוף השבוע וסוף השנה.

רשמתי בעבר על הדרך שבה אני מתעדף את המשימות שלי בקישור הזה, מוזמנים להעזר בכלי התעדוף ולא להיות עמוסים.

יש לכם טיפים משלכם? רוצים לספר איך זה עבד לכם או שסתם יש לכם שאלה? תרגישו חופשי לרשום לי.

קריאה מומלצת בשבילך:
bottom of page